היום ירד גשם. היום שתינו שוקו. למה שתינו שוקו? דווקא כן שתינו שוקו. איפה? בסופר. כן.
תן לי לחשוב... מצאתי משהו: אמא קנתה חלה. וגם כנאפל ועוגיות. ואכלנו גם את הכנאפל ואני לא אכלתי כלום כי הפרעתי לאוריה במשחק ולא משנה לי. מחר אני אוכל כנאפל. אני שתיתי את הסוף של הקפה של אמא, ראינו חתול מת בטיול וחשבנו שזה סיקו אבל סיקו הוא פה. אז חזרנו, ראינו גשם בטיול. גשם? הוא נראה כמו עמוד עבה - מגשם. וזהו. זה כל מה שהיה לי לספר. וגם - רציתי לקטוף לתמר פרח והוא היה דוקר. חשבנו מה להביא לה ולא הבאנו כלום. חשבנו להביא חרוב, זה היה מאוחר מדי. זהו.
עכשיו אפשר תמונה? עכשיו הוא כותב את זה. [צוחקים] (גם עכשיו) [לוחשת] (אל תכתוב את כל מה שאני אומרת) מה כתוב פה? [צחוקים] תקריא את כל מה שכתוב פה [מקריא].
עכשיו אפשר תמונה? למה אתה כותב דברים משונים כל כך. את כל מה שאני אומרת. אפילו עכשיו אתה כותב את זה. למה אתה כותב את זה? בשביל לעשות תמונה. לא הוא כותב כל פעם את כל מה שאנחנו מדברים. אבל למה אתה כותב את זה?
אני רוצה תמונה עם דרדסים: את בר מח, ודרדסבא ומישגתה וזהו. ויש לי עוד תמונה אחת שאני רוצה. על סבא טוביה. להגיד לך איזה סבא טוביה? סבא טוביה בתנ"ך.
אה, ושכחתי להגיד עוד משהו קטן: היום בכיתה שלי לא סיפרו סיפור כי הבנים השתוללו.

פיה. [אני: איזו פיה?] רגילה. [אני: מה היא עושה?] שרביט. בעצם בא לי במבי:

אני רוצה עוד אחת אבא. אלדין. אני רוצה אלדין ואבו ויאגו. ביחד. בעצם לא בא לי אלדין. בעצם בא לי מיקי מאוס עם החבר הברווז שלו:

עכשיו אני. אמממממ. אהההה.. אמממממ. אמ אמ אמ .... אמרת אלדין. כן, אלדין. אלדין עם יסמין:

אמרנו כבר שירד גשם מחר? כן, ירד גשם. גם היום ירד. תכתוב שהיום ירד. אבל כתב כתבנו שהיום ירד. למה אתה כותב את כל מה שאמרנו? [אני: לילה טוב].

מי מתחיל? מה אתה כותב מי מתחיל? [אני: כן] מה כתבת? [אני: מי מתחיל] מה, עכשיו כתבת מה כתבת? [אני: כן].

נכון היום הייתי בגן. נכון היום עברתי בשער הפרחים? וקיבלתי פרח, איזה כיתה זה היה? ב'? כיתה ב' אבא? [אני: לא יודע]. אה לא, כיתה ג'.

עכשיו אני, מה אתה כותב? עכשיו אני? [אני:כן] מה כתוב? [אני: עכשיו אני] [צחוקים].

היה יום כיף, ואכלתי שמיכה. היה יום כיף. זהו? מה אתה כותב? וזהו. הוא כותב וזהו. סוף סוף יפול, ואתה האדס תנשום בכל. תנשול בכל! מה כתבת? [צחוקים].

ולחצתי במחשב. מה אתה כותב? מה אתה כותב? זהו אבא. מה אתה כותב? [צחוקים].

ריתק. [המשך מהשורה הבאה: טוב]

והוא אומר בוקר טוב לגן שלו קודם לפני שעברנו בשער הפרחים. תמשיך גם את השורה הזאת.

ואז אכלתי שוב שמיכה. בגן היה פלפל, מלפפון, עגבניה. ולחם וטחינה ושמן זית.

אני הייתי בכיתה אלף.

עכשיו תמונה? מה אתה כותב עכשיו תמונה? [אני: כן]

זאת תמונה של טאז. אני רוצה שתי תמונות. מה אתה כותב?

גם אני רוצה עוד תמונה.

אני רוצה של שור:

סוס:

עוברים בית ביום שני. ויהיה לנו ערסל גדול וערסל קטן ונדנדה וחצר גדולה עם הרבה עצים והרבה שיחים ויהיה לנו על החלון שיח של פרסיפלורה ונכתוב את השיר.
[אני] איזה שיר? [צבון] נחש חשמל.

שכל הזמן אני עושה בתים בגן שלי.
אני עולה לכיתה א' בסוף החופש הגדול. לא יודעת מה יהיה.
בבתים שלי אני גר שמה. אני כבר רוצה לעבור לגן תכלת. יש שם מגלשה.
בא לי להגיד משהו. [אני: מה?] [פוצום:] אני עובר לגן תכלת ויהיה לי שם מאוד כיף [אני: אבל זה צבון] [פוצום:] נכון, כתבתי לאוריה. מה אתה כותב עכשיו?
ויהיה שמה בית כזה עשוי מעץ. אבא, מתי תשים את השיר?
[אני: עכשיו]
איזה אמא חמודה יש לנו. היא הכי חמודה בעולם. גמרנו.

שלשום היו בצהרון והכנו שמה המון פיצות וגם אנחנו שיחקנו ובגן שלי בבוקר עשו ארמון בתוך הגן ואכלנו במסעדה היום. בשר. גם אכלנו אה אני לא זוכר. מה כתבת כאן? [אני: מה שאתם אומרים לי]. [צוחקים].

היום היינו בכוכב הירדן. בכוכב הירדן פוקים. [אני: מה שאתם אומרים לי]. לי כתבת כוכב הירדן פוקים. עכשיו אתה כותב מה ש.. [מתפקעים מצחוק]. עכשיו כתבת מה ש.. [אני: כן]. כתבת מה שאמרתי?

תפרנו היום בחדר יצירה. היום אכלנו שתי סוכריות ואני בלעתי בטעות ואוריה לא בלע. אני בלעתי רק אחת ואחת לא. רק היא נגמרה לי לבד השניה. קראנו עיתונים. וראינו פרות וסוסים. אני ראיתי כבש אחד שהתחבא. סתם לא. אבל כבר כתבת את זה.

אני ראיתי עכביש על התקרה. מה כתבת אבא? אווו עכשיו הוא כותב מה כתבת. אבא? עכשיו הוא כותב אבא, כן? [אני: כן].

אתה כותב כל מה.. מה כתבת כאן? [אני: מה שאת אומרת לי] עכשיו מה שאני אומר לך? [אני: כן].

גם ראינו נדלים. ראינו נדלים. המון. המון נדלים. כמה שמתים ושניים שלא מתים. שלוש. אני ראיתי שלוש לא מתים. אה, נכון, ראינו שלוש לא מתים. טוב, אני מדבר עם אוריה אז למה אתה כותב את זה.

היה שם ריבועים, משולשים, כאלה עם חורים באמצע. חניכים. [אני: חרכים]. חרכים? חלונות!

אז תמחוק את כל מה שאמרתי לך לכתוב. [אני: לא] אז לא כדאי לי לדברץ. הוא יכתוב את כל המילות שאני אומרת.

ראינו פסלים של רכבת ושל משאית ושל שולחן עם כיסאות ושל כסא אחד ושל המון אנשים ביחד מתחבקים. סתם לא. וראינו את סבא אהרון.

אני יודעת איזה תמונה אני רוצה. יש לך את התמונות של הפיה לילי? [אני: כן]. אפשר תמונה?

אני רוצה תמונה של טיגר. [אני: אתם לא רוצים דברים חדשים?] אז אני רוצה של.. של של של.. של טיגר. גם הפיה לילי זה תמונה חדשה.

בעצם בא לי תמונה של נסיכה. אני של טיגר. בא לי תמונה של שלגיה. ואחר כך את השיר על החציל.

עכשיו טיגר:

ועכשיו השיר על החציל עולה באש:

היום סבתא וסבא באו אלינו וחגגנו לך ולנדב יומולדת ועכשיו אוריה מספר:
אני אכלתי לחמניה ואכלנו ארוחה גדולה והכנו ארוחה גדולה ו...עשינו עוד משהו. בבוקר הלכנו לגן. אה, הלכנו לטיול, אה לא. אנחנו הכנו את הבורקס. ואז הלכנו לרמת הנדיב והיו המון אנשים אז לא יכולנו לעבור. הלכנו לעמיקם ועשינו פיקניק. אבא, אתה יודע שגם נגה חפר גרה בעמיקם? מה כתבת כאן? [אני: מה שאת אומרת לי]. עשינו פיקניק, זה מה שאמרתי. היה לי פצע. אוריה: לתמר, לא לי. תמר: תסתכל, זה הפצע הפצפון.
אוריה: אתה יודע מי עשה את נר? ענת וכל הילדים.
בוא נבחר כבר תמונה. אני בחרתי איזה תמונה. אה, חתול אני רוצה שתי, אה, שלושה תמונות. חתול, תנין,כלב. את כל התמונות האלה. [אני: תבחר אחד] אז אה, חתול. [אני: מה החתול עושה?] אתה כבר יודע, כמו שחתולים אמיתיים. עושים מיאו. אני רוצה חתול ורוד שיהיה בתמונה.

אני רוצה פיה. פיה שעושה ככה עם השרביט שלה:

אבא אפשר עוד אחד? אני רוצה את התנין וזהו. [אני: טוב, מה התנין עושה?] אוריה: [פותח וסוגר את הפה]

זה נראה כמו כריש אבל זה לא כריש. נכון?
זה לא הוגן, לאוריה יש שתיים ולי רק אחת. בינתיים אני בוחרת גם עוד אחת. אני רוצה תמונה של פיטר פן.

לי יש תנין וחתול. ורוד.
לי יש פיה ופיטר פן.