ביום בהיר אחד האביב פרח וחפרפר שמח והוא התחיל בעבודות הבית. הוא ניקה ושפשף ואמר "אוף, מתי אני כבר אטייל", הוא עזב את עבודתו והלך לטייל. והוא הגיע לנחל. ואז הוא ראה זוג עיניים צהובות ליד הנחל. העיניים האלה יצאו מתוך המאורה ונכנסו עד שהוא הבין שהוא רואה נברן מים. נברן המים אמר לו "שלום" [אני נזכרתי] ואז גם פרפר אמר לו "שלום". והנברן אמר "איך קוראים לך?". לא הנברן אמר איך קוראים לך. תמחק את זה. מה אתה כותב? כל מה שאני אומר?. והם שטו בסירה, והנברן אמר "רגע בוא נחזור". הוא רץ הביתה והביא את סלסלת הפיקניקים ואז הם שטו להם והנברן סיפר לו כל מיני סיפורים על הטבע ועל המים וחפרפר נשכב על הכריות שבסירה ואמר "איזה יום נפלא לשיט" והם הגיעו ללשון הנהר ואז נברן המים אמר "הנה, הגענו ללשון הנהר" והם עצרו והלכו לדשא והנברן סיפר לו שהיער שיש מולם זה החורש הרע ואז החפרפר אמר לו "מה יש בחורש הרע?" "אהה, שם יש - לא חשוב". וחפרפר אמר "אל תדאג, אני אארגן את הסלסלה" והופיעה שם נוטרה. ונוטרה ונברן שוחחו בינתיים שחפרפר מארגן ואז הופיע גירית והוא ראה שיש שם חברה ואז חזר לחורש הרע. ואז הם אכלו, ואז חפרפר אמר "אל תדאג, אני אארגן" והוא ארגן. והוא סיים לארגן והוא ראה שיש שם צלחת ואז נברן אמר "איך לא שמת לב למזלג הזה? אי אפשר לא לשים לב אליו" ואז הוא גם שם את המזלג. ואז הם עוד פעם שטו בסירה, וחזרו. ואז חפרפר אמר "או, נברני, כל כך הייתי רוצה לדעת לחתור ולשחות כמוך, זה נראה כל כך קל" - "זה נראה קל - אבל צריך ללמוד את זה", וחפרפר דחף את נברן ואז הסירה התחילה לשקוע. נברן לעומת זאת שחה אל החוף, אבל חפרפר לא ידע לשחות, ונברן הושיט לו משוט והוא צף לגדה שנברן היה בה. והנברן אמר "איפה סלסלת הפיקניקים שלי?" וחפרפר אמר "אני נורא מצטער" ואז נברן אמר "אל תדאג, אני פשוט אשחה ואביא אותה" והוא קפץ למים והציל את סלסלת הפיקניקים וחפרפר בינתיים רץ לו בשמש כדי להתחמם. ובינתיים חפרפר למד לשחות, ולחתור.
פרק שתיים.
"בבקשה נברני, הייתי רוצה לבקש ממך טובה. כל כך היתי רוצה לפגוש את קרפד" אמר חפרפר - אוקי, והם חתרו והלכו אל קרפד. אל אחוזת קרפד. ושהם הגיעו אז נברן אמר "הנה אתה רואה - זה אחוזת קרפד" והם שמו את הסירה בבית הסירות של קרפד והם הלכו לפגוש את קרפד והם ראו את קרפד והוא אמר "או, יופי, בדיוק הייתי צריך אתכם, בואו, הכנסו" הם נכנסו ונברן דווקא היה שקט, אבל חפרפר דווקא התפעל מהבית. הוא אמר "איזה בית נאה ויפה" וקרפד אמר "כן, בטח, זה הבית הכי יפה באחוזת קרפד" והוא התענג מאוד מהבית שלו והוא אמר "בואו בואו אני רוצה להראות לכם משהו" והם הלכו לחצר האחורית של קרפד והוא הראה להם קרון שיש בו כל דבר: דגים, אוכל, תה, כוסות, סכינים, מזלגות. ואז חפרפר אמר: "קרון טוב, אבל איך השגת אותו?" ואז קרפד אמר: "אה, אני בניתי אותו" והם נסעו בקרון ופתאום הם שמעו רעש של דבורה מזמזמת לה ופתאום הם ראו ענן שחור מתקרב אליהם שזה לאט לאט נהיה מכונית וחפרפר אמר "וואו, מה זה", אה, נברן אמר, אה, קרפד אמר. סגור. והם נתקעו בסלע קטן. ואז עוד פעם הענן הפך למכונית הפך עוד פעם לזמזום של דבורה והקרון נפל, הסוס שמשך - ברח. ואז קרפד היה המום. חפרפר ניסה להרים את הקרון, נברן אסף את הכלים שנפלו, וקרפד היה וישב ואמר "אווו, איזה יופי" ואז חפרפר אמר מה עם הקרון? "לא צריך קרונות, אני לא מעוניין יותר בקרונות, רק מכוניות מעניינות אותי" והם לקחו את הקרפד המבולבל למשטרה. ונברן לקח כלוב של ציפור שהיה בקרון וקרפד לא דיבר בדרך חוץ משהוא מלמל לעצמו רק על מכוניות. שבוע אחרי זה הם שמעו שהוא חסך מכונית.
פרק שלוש.
זמן רב רצה החפרפר להכיר את גירית ונברן אמר לו שגירית רק גר רק בחורש הרע. יום אחד שנברן נמנם לו על הכורסא אז חפרפר הלך וטייל לו לחורש הרע. כשהוא הסתכל אחורה הוא ראה משהו יוצא מהאדמה - וחוזר. משהו מכוער. החורש נראה לו קצת מפחיד אבל קצת. זה לא ממש הפחיד אותו. הוא לא ידע למה קוראים לזה החורש הרע. והוא המשיך ללכת לאיטו ופתאום התחיל לרדת שלג. הוא רצה למצוא מחסה והוא ראה גזע עץ חלול שאפשר להיות בתוכו. ובינתיים נברן התעורר ולא ראה את חברו והוא נבהל. הוא קרא לו בחוץ וראה את עקבותיו מובילים לחורש הרע. הוא לקח איתו רובים ואת כובעו ויצא אחרי העקבות והוא המשיך והמשיך עד שהוא ראה שהעקבות נעלמו בתוך גזע העץ שחפרפר היה. אז הוא הציץ לגזע וראה את חפרפר מנמנם לו שם והוא אמר "חפרפר - קום". ואז חפרפר קם והוא אמר מה זה אתה צדקת. החורש הרע באמת מסוכן. והוא התחיל לחפור כדי למצוא מקום להסתתר. ואז גם חפרפר הצרף אבל יותר באיטיות. והוא אמר "איי, משהו נשך לי את הרגל" ובינתיים נברן עטף את הרגל במטפחת שלו. ואז הוא ראה מקום קטן עם שטיח ואז הוא אמר "הנה מצאתי" וחפרפר בא ואמר "זה סתם ערימת זבל עם שטיח שם". לא נכון, נברן אמר. זה מקום להסתתר. אז נברן עוד פעם חפר למקום אחר ואז הוא מצא עוד מקום קצת יותר גדול אבל הפעם הוא ראה שם דלת והיה ליד תלוי שלט ועל השלט היה כתוב "מר גירית". ואז חפרפר קפץ ושמח ושמח ורקד ואז חפרפר אמר איזה יופי מצאת מקלט, איזה יופי! ואז הם דפקו בדלת. רגע.
ואז הם דפקו בדלת וגירית בא ואמר "מי זה כאן דופק בחוץ בשלג שאני ישן" ואז הוא ראה את נברן ידידו ואת חפרפר שהוא לא הכיר. ואז הוא אמר "אוי נברני, בוא הכנס, גם אתה חפרפר, בואו הכנסו". הוא נתן להם חלוקי בית יבשים ואפילו נעלי בית. הוא הוביל אותם למטבח וארגן להם ארוחת ערב וגם מיטות נוחות. ובבוקר חפרפר ונברן קמו והם ראו במטבח שני קיפודים אוכלים. קיפודים קטנים. אחד גדול יותר ואחד קטן יותר והם שאלו אותם "למה אתם יושבים כאן ולא עושים כלום?" הם אמרו אתמול הילד הקיפוד הקטן ליווינו אותו לבית ספר ואיבדנו את הדרך ואז גירית הכניס אותנו. בכלל - איפה גירית? שאל חפרפר כשהוא מטגן ארוחת בוקר. הוא אמר, גירית אמר שהוא בחדר עבודה שלו ואסור להריע לו. אבל הוא סתם רצה לנמנם, נכון? ושאסור להפריע לו. זהו. ואז הארוחה היתה מוכנה וגירית קם וברך אותם לבוקר טוב והוא אמר "מתי נשנה את קרפד שלנו - אסור לו להיות כזה שחצן - אנחנו נשנה אותו" הוא אמר בזמן שהוא אוכל לו את ארוחת הבוקר. וחפרפר קפץ בשמחה. וגירית קרא לחפרפר כדי ללכת לבית שלהם והוא הראה לו את הדרך וסיפר לו שפעם עבדו שם אנשים שחפרו את המערות האלה ואז נוטרה בא והם יצאו מהכניסה האחורית של גירית. הגענו לפרק חמש.
[כאן עשינו הפסקה של כמה ימים]
הם המשיכו ללכת בשדה חיטה, ואז חפרפר הריח ריח מוכר עד שהוא הבין ממש מה הריח הזה. הוא הבין שזה הבית שלו והוא קרא לנברן "הי נברני, אני מריח את הבית שלי" ונברן אמר "בוא, בוא כבר" וחפרפר עוד פעם ועוד פעם אמר לו עד שהוא מיואש הלך איתו. עד שהוא הגיע אל נברן והוא בכה ונברן אמר "למה אתה בוכה" חפרפר אמר "ניסיתי לקרוא לך כי הרחתי את הבית שלי" "אה, אוי איזה טיפש אני הייתי כזה חמור, אז בוא נחזור". והם חזרו וחפרפר הראה לו את החצר שלו ונברן אמר "איזה יופי" ואז הם נכנסו לבית והוא אמר "איזה באסה, אין אוכל, אוי אוי אוי, אין אח חמה" ונברן אמר "אל תדאג, זה בית נהדר" והוא עשה יזה חור בקיר שיהיה להם אח שיהיה להם אש חמה ואז הוא מצא אוכל ואמר "מממ. מצוין" והם ישבו לאכול ואז הם שמעו קול ונברן שאל "מה זה הקול הזה" וחפרפר אמר "אה, אלה עכברי השדה שהם תמיד באים לכאן והם תמיד באים אלי אחרונים" ונברן בדיוק סיים לאכול אז הוא רץ לפתוח להם את הדלת והוא ראה הרבה עכברים שם שהיו שם וביקשו להכנס. הוא הזמין אותם בשמחה והם ישבו ליד האח שהיה להם חם וטוב ואז חפרפר אמר לאחד מהעכברים לרוץ ולקנות איזהשו משהו והוא רת וקנה וחזר במהירות ואז העברים הודו להם והלכו לביתם.
ביום שמש אחד גירית בא לבית של חפרפר והוא אמר "היום אנחנו הולכים לשנות את קרפד" וחפרפר קפץ משמחה ואמר "הידד, נשנה את קרפד". והם הלכו לאחוזת קרפד בטור כמו תמיד מסודר ובדיוק קרפד יצא מהמכונית שלו. ואז הם הכניסו אותו למכונית ונסעו אל חדר העישון וגירית נכנס עם קרפד ודיבר איתו המון זמן ואז הדלת נפתחה וקרפד מיואש הלך עם עורו בשק, ואז גירית אמר שהוא הבטיח לא להיות כזה. נכון קרפד? קרפד ילל "כן" ואז אמר בקול "לא! אני הבטחתי אבל עכשיו שיניתי את דעתי" ואז נברן וחפרפר גררו אותו ומשכו אותו והם היו איתו במשך שעות ארוכות בתורות, ויום אחד הגיע תור נברן להיות, ונברן נכנס והוא ראה את קרפד עדיין שוכב במיטה, וקרפד אמר "נברני, אני צריך רופא" ואז נברן אמר "למה אתה צריך רופא?" "אני לא ממש מרגיש טוב" ואז נברן אמר "בסדר, אני אזמין לך רופא" כי הוא ראה שקרפד מדבר בקול מאוד חלש. אז הוא הלך, נעל את הדלת, והלך להזמין רופא. בינתיים קרפד קפץ משמחה, הוא לבש בגדים, וירד בחבל מאדן החלון, ודילג לו בשביל בשמחה "איזה קרפד חכם אני" עד שהוא הגיע לבית קפה. רגע. פרק שבע.
ביום חורף אחד נברן איחר. חפרפר חיכה לו וחיכה לו וחיכה לו והוא לא הבין למה הוא מתעכב. הוא אמר בבוקר שהוא הולך לבקר את הנוטרות, ואז הוא חזר בערב, וחפרפר אמר לו "אה, נשארת לארוחת ערב", והוא אמר "כן", נברן אמר "כן". ונברן אמר "איזה באסה" איך קוראים לקטן? הילד שנאבד? מהנוטרות? [אני: בונה?] "בונה נאבד" ואז חפרפר אמר "כן, הוא ילד שנורא אוהב לטייל" ואבא שלו בלילה חיכה לו והוא לא בא, וחפרפר ונברן שטו בסירה שלהם לחפש אותו עד שהם הגיעו לאיזהשו אי יפה ששם הם ראו עקבות ואז הם הלכו דרך העקבות וראו אותו, את בונה והוא לא הבין איפה הוא. ואז נברן רץ אליו ואמר לו "זה אני" ואז גם חפרפר בא באיטיות והם הפליגו עם בונה אל הנוטרות ושיחררו אותו שם. וההופרים שלו חיבקו אותו ואז חפרפר ונברן המשיכו להפליג לבית של נברן. ואז הם הלכו להם וחפרפר אמר "איזה הרפתקה טובה" ונברן אמר "כן, אתה צודק, ממש טוב" ואז הם שמעו קול של הגומא ונברן אז הבין את הכל, והוא אמר "אני מבין מה הגומא עושה" ואז הוא הסביר לו את השיר עד שהם הגיעו הביתה.
קרפד הגיע לבית קפה שתה שם קפה ושהוא סיים הוא שמע את המכונית שלו, ובדיוק האנשים יצאו ממנה ללכת לבית קפה ואז הוא התגנב למכונית ונסע בה ואז האנשים ראו אותו ורדפו אחריו ושוטרים עצרו אותו וגררו אותו לבית הכלא, והם אמרו לכלאי "אל תתן לו ללכת" ואז הבת של הכלאי הציעה לקרפד להתחפש לכובסת וככה לצאת. קרפד לא הסכים ואז הבת של הכלאי אמרה "כדאי לך, ככה תוכל להנצל" ואז הוא הסכים, והא סיפרה את זה לכובסת והכובסת הסכימה ואז קרפד יצא מהארמון והוא הלך לרכבת, ואז הוא רצה לשלם אבל הוא שכח שהוא השאיר את הכסף שלו בכלא ואז הוא הלך אל האיש הנוהג ובכה "אוי, אני לא יכולה לנסוע ברכבת ,שכחתי את הכסף שלי" ואז האיש שנוהג אמר "מה קרה כובסת" ואז קרפד אמר בתור כובסת "שכחתי את הכסף שלי בבית ואני לא יכולה לנסוע ברכבת וילדים משתוללים אללי אללי" הנהג הסכים לה להיות בתנאי שהיא תכבס לו כמה חולצות ואז הרכבת התחילה לנסוע ואז הם נסעו ונסעו והנהג והכובסת דיברו ואז קרפד אמר "אני לא כובסת, אני קרפד" ואז הנהג אמר "אה, אבל בכל זאת, אני אסיע אותך" ואז רדפו אחריהם רכבת עם סירים וכל מיני דברים ואמרו להם לעצור ואז הנהג אמר "שאני אגיד לך לקפוץ מהרכבת אז אתה תקפוץ מהרכבת וככה הם לא ירדפו אחריך ואני אמשיך לנסוע במהירות הכי מהירה שלי" ואז הוא אמר לקרפד לקפוץ וקרפד קפץ מהרכבת והרכבת שרדפה אחריהם עקפה אותו ואז הוא מצא גזע עץ חלול שהיה אפשר לישון בתוכו אז הוא ישן בתוכו.
[עכשיו יש פרק לא מעניין, אז נדלג, דילגנו]
קרפד קם בבוקר והמשיך במסעותיו עד שהוא ראה סוס שדהר משם. הוא המשיך ללכת ליד הנהר עד שהוא ראה דוברנית ואז הוא אמר "שלום" ואז היא אמרה הדוברנית "שלום, יש משהו שאני יכולה לעזור?" ואז קרפד אמר "כן, אני צריכה להגיע לאחוזת קרפד במהרה" ואז הדוברנית אמרה "כן, בשמחה" ואז קרפד קפץ אל הסירה אל הדוברת, והם שטו בכיוון לאחוזת קרפד ואז קרפד אמר "את אוהבת לכבס?" והדוברנית אמרה "כן, אני אוהבת" ואז קרפד אמר "אז אולי את תכבסי את הכביסה שלך ואני אנהג, אני לא רוצה לקלקל לך את הכיף" והדוברנית אמרה "אה, לא תודה, אני אנהג" וקרפד ניגש למלאכה. הוא ניסה לכבס אבל הוא לא ידע והדוברנית אמרה "הה, זה כיף לך?" ואז קרפד אמר "אני בכלל לא כובסת, אני בכלל קרפד!" ואז הדוברנית אמרה "מה? קרפד? אז עוף מהדוברת שלי!" והיא זרקה אותו למים וצחקה "הא הא הא, איזה קרפד טיפש אתה" וקרפד הלך ועוד פעם ראה את הסוס והוא לקח אותו ועקף אותה וצחק "הא הא הא עקפתי אותה". ואז הוא הגיע לאיש שעובד בשדה והאיש אמר לו "רוצה למכור לי את הסוס בעד על כל רגל שקל?" ואז קרפד חישב ואמר "לא". "אז אולי על כל רגל שש?" ואז קרפד אמר בסדר ומכר לו את הסוס, והאיש שעובד בשדה נתן לו מאכל טעים וקרפד זלל עד שהסיר התרוקן ואמר "להית' ביי" ואז הוא שמע את הקול הזה, את ה"פופ פופ, פופ פופ" שלו והוא אמר "אוי לא" ונשכב על המדרכה והאנשים אמרו "מה קרה לך כובסת" והיא אמרה "אני צריכה להגיע אל אחוזת קרפד" והם הזמינו אותה למכונית והיא שאלה אם אפשר להיות במושב הקדמי והם אמרו לה שכן ואז התחילה לנהוג ואז הם אמרו לה "את נוהגת במהירות שאסור לנהוג בה" ואז הכבוסת אמרה "אני בכלל לא כובסת, אני קרפד המרושע! הא הא הא" ואז המכונית עפה לבוץ וקרפד נחת על הדשא והאנשים טבעו בבוץ ואז קרפד רת במהירות הכי מהירה שהוא יכול ואז הוא החליק ואז הם רדפו אחריו ואז הוא נפל לתוך המים.
ואז קרפד מחליק למים, עשינו את זה? ואז קרפד מחליק למים? [אני: כן] ואז קרפד מחליק למים והוא רואה מערה בדרך והוא רואה עיניים צהובות והוא רואה שזה נברן ונברן תופס אותו והוא מכניס אותו למערה ואז הוא אומר לו להתלבש בהגיון, לא כמו כובסת. ואז קרפד לובש את הבגדים של נברן ואז הוא מספר לו את הכל, ואז נברן אומר "איזה נפלא לחזור הביתה" ואז קרפד אומר "אז אני יכול לחזור הביתה" ואז נברן אומר "לא. כשאתה היית בכל המסעות האלה אז התקפת סמורים היתה באחוזה שלך" ואז קרפד לקח מקל והלך לאחוזת קרפד, ואז סמור אחד עם רובה היה שם ואמר "לך מפה, מי אתה בכלל" "זה הבית שלי! אתם השתלטתם עליו" ואז הוא ירה עליו וקרפד התכופף. ואז קרפד חזר מיואש ואז נברן אמר לו "אתה רואה?" אבל קרפד לא ויתר. ואז הוא לקח את הסירה של נברן וחתר אל בית הסירות ואז שני סמורים הפילו על הסירה אבן והסירה נשברה, והוא שחה אל החוף ושוב חזר מיואש. הוא שאל את נברן "איפה בכלל חפרפר וגירית?" "הם ניסו להשגיח לך על הבית, אבל - לא טוב" ואז גירית נכנס פרוותי מתמיד ופרוע ואז אכל את לשון הבשר הקרה שנשארה ואז חפרפר גם נכנס שהוא גם מאוד פרוע ואמר "התקפה רצינית. צריך לתכנן מזימה" ואז בבוקר כולם קמו והם לא ראו את חפרפר ובינתיים חפרפר הלך אל אחוזת קרפד ולקח את הבגדים של הכובסת ואמר "שלום, יש לכם כביסה?" והסמורים אמרו "לכי מפה כובסת" ואז היא אמרה "אני אלך, אבל מחר יהיה כאן אלפי סירות של גיריות, אלפי קרפדים, ואלפי חפרפרים ונברנים מאוד חזקים יבואו כאן בסירות" ואז הסמורים נורא נבהלו ואז הוא חזר חפרפר והוא סיפר להם מה שהיה ואז נברן אמר "מה, איזה רעיון טיפשי" וגירית אמר "זה רעיון מאוד חכם כל הכבוד לך!" ואז גירית אמר להם שיש פתח שהוא מכיר שאבא של קרפד סיפר לו על זה.
פרק 12. איך קוראים לפרק? [אני: שובו של יוליסס].
בינתיים, הנשקים היו מוכנים וגירית אמר "יוצאים לדרך" ואז הוא שאל את קרפד. "קרפד, אתה מוכן?" ואז הם קפצו לתוך החור. קודם גירית. ואחר כך בא לשם חפרפר. אחר כך נברן, וקרפד רצה לקפוץ אבל הוא נפל לתוך המים. ואז הם היו צריכים להציל אותו. ואז גירית אמר "אם תעשה לנו עוד משהו כזה תצטרך לחכות" ואז הם המשיכו בתוך החור וקרפד עשה "ההא" בגלל שהוא היה אחרון והוא לא ראה כלום, ואז גירית כיוון אליו את הרובה וכמעט ירה בו. ואז גירית אמר "קרפד, עכשיו אתה תהיה ראשון" ונברן אחז בו בשכמו, ואז הם הגיעו למקום של רב המשרתים והם פתחו את הדלת והרביצו לכל מי שהיה שם. ואז גירית אמר "יופי, ניצחנו אותם!" ואז הוא אמר לחפרפר: "לפני שאתה בא לאכול, אז קודם תלך אל הסמורים" והוא חזר במהירות עם המון רובים ואז הוא אמר "פשוט אמרתי להם עכשיו אף אחד לא איתכם ואז הם ברחו" וגירית אמר "כל הכבוד" ואז גם הוא אכל ואז הוא אמר להגיד לסמורים שיארגנו מיטות נוחות וכל מיני דברים טובים ויסדרו את מה שהם עשו, ושחפרפר יהיה שם. אם הם לא יעשו את מה שהוא מבקש אז יהיה צריך להרביץ להם. ואז הם עשו בפקודה הזאת. ואז חפרפר חזר ואמר "הם התנהגו טוב, נתתי להם כמה פרוסות לחם" וגירית אמר "יופי".
יום אחד נערך משתה גדול לכבוד קרפד וקרפד היה עצוב קצת במשתה כי הוא לא יכל לשיר ונערך המשתה וכולם אמרו "כל הכבוד לקרפד" וקרפד מדי פעם נענע את הראש, ואז הוא אמר בסוף החגיגה "אני לא עשיתי את כל זה, זה בעיקר חברי" ואז נברן וחפרפר חזרו הביתה והלכו לישון, וחפרפר אמר "איזה הרפתקה טובה".
