הבלוג של תמר ואוריה

זה הוא דוד בץ. קוראים לו באמת עילם והוא גר בשוויץ. הוא יודע להרים מאוד גבוה ולצחוק. ולהפחיד. [אוריה] ורצים. כמו שבלול.
[אני] הוא נסע חזרה לשוויץ ויחזור רק בקיץ. [אוריה] עכשיו חורף. [אני] נכון.
[תמר] שיהיה לו כיף שם (קודם אמרתי מזל טוב)
[אוריה] אני רוצה לאחל לו שיהיה לו מתנה.
[תמר] שיהיה לו כיף נורא נורא נורא ואני אתגעגע אליו מאוד מאוד עשרים ואלף. שחפץ ביקרו.
[תמר] אין לו יום הולדת. אוריה - לא לאחל לו מתנה
[אוריה] אבל רציתי.
[תמר] אבא לא לכתוב מתנה. [אני] טוב.
[אוריה] רציתי לכתוב מתנה. [אני] טוב.