כבר המון זמן לא כתבנו בבלוג. כי לא הספקנו לכתוב. בינתיים היה חנוכה. חגגנו את חנוכה יפה, ומאוד שמח, ומאוד נעים, והמון קקי.
אופס התבלבלתי.
אבא אפשר לשים תמונות? בא לי לשים תמונות. [אני] קודם מספרים סיפור.
אלה פלג היא חברה ישנה, היא לא חדשה. ובאתי אליה היום. אני אראה לך מה הבאתי.
[אוריה] הייתי בגן. לא הייתי חולה. שיחקתי. אה עם גאיה. עם גאיה. איחקנו במחבואים. נכנסנו לגן ויצאנו!
[תמר מביאה צמידים וכתר] הכנתי לבד, והבאתי מדבקות של כוכבים! פה היה מדבקות של כסף ופה אדום ופה כחול ופה ירוק ופה צהוב. תראה יש לי שני צמידים ויש לי גם כתר. אבא תראה.
[אוריה] אבא לי אין כתר. אבא הלכתי לגיא!
[תמר] אבא זה הפוך?
[אני] לא.

רכבנו על סוס. אני סתם ממציאה. רכבנו על סוס וחמור והפרה אהבה אותו.
עכשיו תמונות:
[אוריה] לי בא של כריש!

[תמר] ולי בא פיה ונסיכה:

[אוריה] ועכשיו שקנאי:

[תמר] ואני רוצה את שלגיה בלי המכשפה:

[אוריה] שיחקנו באוהל ואני התחבאתי ביחד עם תמר באוהל שאתה לא תראה אותנו. ואתה לא ראית אותי. אבא נכון לא ראית אותי? [אני] נכון.
[אוריה] התחבאתי בבית של גיא ולא ראית אותי כי אתה היית בעבודה. ועכשיו חזרת והנה אתה. אתה. אתה כותב בלוג. ובוחרים תמונות.
ועכשיו הולכים לאכול ארוחת ערב. היום יש אורז ואפונה וגזר. זה טעים מאוד.

הסיפור של חנוכה

היום פוסט חגיגי: הסיפור של חנוכה:

פעם אחת לפני הרבה שנים היו אנשים שקראו להם יהודים. בדיוק קראו להם המכבים. וגם החשמולים. [אני] לא חשמולים, חשמונאים.
המכבים אהבו לשחק ולשיר וגם לספר סיפורים וגם להתפלל לאלוהים.
אנטילוכוס המלך שם פסל שלו ולא נתן להם לקרוא בספרים והוא רצה שהם יתפללו אליו והם רצו להתפלל לאלוהים. [אני] לא אנטילוכוס, אנטיוכוס.
ואז המכבים החליטו להתפלל לאלוהים. וגם שכחתי לספר שהיו ילדים שמשחקים בסביבונים. ואז המכבים החליטו לעשות מלחמה באנטילוכוס. לאנטילוכוס היה צבא גדול וגם היו לו פילים. ואז היתה מלחמה ומי ניצח? מי? היהודים. היהודים ניצחו.
ואז הם נכנסו לבית המקדש וראו חושך. בגלל שנגמר כל השמן. והם ראו כד קטן עם קצת שמן וחשבו שזה לא יספיק וזה הספיק לשמונה ימים. זה סוף הסיפור.

עכשיו תמונות. אני רוצה של חנוכיה עם נרות:

אוריה רוצה פיל:

היום אמא היתה חולה וקוקל באה והיא לקחה אותי מהגן. [אוריה] היום אתה לקחת אותי מהגן [אני] לא נכון זה היה אתמול [אוריה] לא אתה [אני] לא, מי לקח אותך מהגן? [אוריה] קוקל!
[אוריה] היום הגענו לגן במונית! [תמר] שוב פעם במונית? [אני] כן.
אבא לקחתי בקבוק מהמקלחת!

[תמר] היה לי נר. היו בו ציור ומדבקות כי אני עשיתי את זה. היה שולחן ואני ציירתי והדבקתי. בצבעים. [אני] מהמם.

[אוריה] אני אה, אה, שכחתי. שיחקתי. כן.

אז הנה תמונה של פיה (כמובטח מאתמול):

וגם תמונה של טיגר:

מחר אני אעשה קבלת שבת בגן. קלבת שבת בגן. [אוריה] הויסלה!

היום אמא היתה חולה והיום סבתא באה. והיום אבא לקח את תמר ואוריה לגן. [אוריה] נסענו במונית! אמרתי לסבתא שנסענו במונית. אמרתי לסבתא. אבא לקח אותי מהגן! אתה! אתה לקחת אותי!
[תמר] ומי לקח אותי? סבתא!
[אוריה] כל הכבוד לתמר! כל הכבוד! אבא אתמול היה לי דלקת והלכנו לרופאה. היה לי אתמול דלקת.
[תמר] התעייפתי. אני נשארת בצהרונית. שם משחקים ואוכלים ארוחת צהריים. אתמול היה, אתמול גליה היתה והיום עדי. אני לא זוכרת מה היה אתמול לאכול. היום היה אפונה, אורז, קטשופ והיה גם בשר עוף. אבל לא אכלתי. לא אכלתי אפונה. אכלתי רק אורז וקטשופ. היה גם מלון. המלון היה הקינוח.
[אוריה] גם לי יש מלון בגן!
[תמר] מלון לא אוכלים את הקליפה שלו, רק את הבפנים. לא את הבחוץ. אוכלים רק רק את הבפנים. כמו בננה.

[תמר] אני רוצה תמונה צבעונית. תמונה של קשת:

[אוריה] אני רוצה של פרפר:

אני רוצה להחליף! [תמר] של פיה [אוריה] רציתי של טיגר.
[אני] מחר נשים תמונה של פיה ושל טיגר. ועכשיו - לילה טוב!