הפעם רק תמר מספרת כי רק היא קראה את הספר לבד לגמרי בלי עזרה.
היידי גרה עם סבא וסבתא שלה בבית קטן וישנה בעליית גג. היה לה חבר שהוא היה רועה צאן וקראו לו פיטר והם הלכו ביחד לשדה ולסבא שלה קראו אלם ואז היא הלכה פעם אחת לבקר את סבתא של פיטר ואז הגיעה אישה זקנה שקראו לה פראולין והיא לקחה אותה לפרנקפורט והיה שם ילדה שקראו לה קלרה והיא כל פעם פתחה את השער ואף אחד לא ידע מי פותח את זה ואז הם גילו שזו היא כי היא רצתה לראות את ההרים ואז היא מצאה איש עם גורי חתולים והוא הסכים לה לקחת שניים והיא לקחה אותם הביתה ופראולין צעקה ואז היא רצתה לחזור הביתה ואז היא התחילה להביא לחמניות וכולם צעקו עליה ואז היא בכתה והיא הלכה בדרך הביתה שלה ואז היא הגיעה לספסל של הבית שלהם עם הילדה השניה והיא מצאה את סבא שלה יושב על הספסל ואז הם התחבקו ולילדה השניה היה כיסא גלגלים והיא לא ידעה ללכת ואז פיטר בא בלי שאף יראה ושבר אותו וזרק אותו ואז היא לימדה אותה ללכת ואז כולם הגיעו ואז סבתא של הילדה הגיעה ואז אבא שלה לא זיהה אותה ואז פיטר אמר שזה הוא שבר את הכיסא והוא חשב שכולם יצעקו עליו ואז סבתא שלה אמרה לו שהוא יכול לבקש מה שהוא ירצה והוא ביקש כסף והיא נתנה לו כסף ואז הוא ברח הביתה ואז כולם החליטו ללכת לבית של פיטר והם נפרדו שם וכל אחד הלך לבית שלו.
זהו.